יום ו', ג’ בשבט תשע”ח
 
מהו לדעתך התחום שחשוב ביותר לחזק בבית ספרנו?

22:24 (15/08/11) עורך ראשי

דבר המנהל מורים הורים ותלמידים יקרים בפרשת וישלח עמדו חכמים על ההבדל בדברי עשיו ויעקב בבואם לתאר את גודל נכסיהם. שניהם צברו ממון רב בשנות הפרידה. שניהם היו לעשירים. ואולם, בעוד הגדרתו של יעקב " יש לי כל" מהווה ביטוי להסתפקות במה שיש ולשמחה במה שה' נתן, הרי שהגדרתו של עשיו "יש לי רב" מביעה תחושה של אי הסתפקות במה שיש ורצון לרכוש עוד ועוד. זו גם הסיבה שבגללה נותר יעקב לבדו בלילה ההוא. הוא חזר אחורה להביא פכים קטנים חסרי חשיבות לכאורה. הוא ידע שכל מה שיש בא מאתו יתברך ודין פרוטה כדין מאה. הוא העריך מאוד את מתנת ה' וידע כמה יזע ודמעות השקיע כדי לזכות בברכת ה' זו. עד כדי כך שגם פכים קטנים וחסרי חשיבות לא יכלו להישאר מאחור. את המיומנויות הללו של השקעה, מסירות ואחריות לכל דבר קטן כגדול, רכש יעקב בעמל בית המדרש. הידיעה שדין פרוטה כדין מאה, גם בנכסים רוחניים, היא זו שנתנה לו את הכח בגלות הארוכה, שנכפתה עליו, לבנות את משפחתו למרות כל הקשיים ומבלי להיכשל חלילה בתרמית ובשקר. לא קל היה. יעקב בילה את שנות הגלות בבית שכולו שקר ורמייה. הוא בעצמו נפל קורבן פעם אחר פעם לתרבות נפסדת זו. "וְאַתֵּנָה, יְדַעְתֶּן: כִּי, בְּכָל-כֹּחִי, עָבַדְתִּי, אֶת-אֲבִיכֶן. וַאֲבִיכֶן הֵתֶל בִּי, וְהֶחֱלִף אֶת-מַשְׂכֻּרְתִּי עֲשֶׂרֶת מֹנִים..." (בראשית לא' 6-7) ורק בסוף בא יעקב חשבון עם לבן ומוכיח אותו על כל הסבל שהיה מנת חלקו. וַיִּחַר לְיַעֲקֹב, וַיָּרֶב בְּלָבָן; וַיַּעַן יַעֲקֹב, וַיֹּאמֶר לְלָבָן, מַה-פִּשְׁעִי מַה חַטָּאתִי, כִּי דָלַקְתָּ אַחֲרָי. לז כִּי-מִשַּׁשְׁתָּ אֶת-כָּל-כֵּלַי, מַה-מָּצָאתָ מִכֹּל כְּלֵי-בֵיתֶךָ--שִׂים כֹּה, נֶגֶד אַחַי וְאַחֶיךָ; וְיוֹכִיחוּ, בֵּין שְׁנֵינוּ. לח זֶה עֶשְׂרִים שָׁנָה אָנֹכִי עִמָּךְ, רְחֵלֶיךָ וְעִזֶּיךָ לֹא שִׁכֵּלוּ; וְאֵילֵי צֹאנְךָ, לֹא אָכָלְתִּי. לט טְרֵפָה, לֹא-הֵבֵאתִי אֵלֶיךָ--אָנֹכִי אֲחַטֶּנָּה, מִיָּדִי תְּבַקְשֶׁנָּה; גְּנֻבְתִי יוֹם, וּגְנֻבְתִי לָיְלָה. מ הָיִיתִי בַיּוֹם אֲכָלַנִי חֹרֶב, וְקֶרַח בַּלָּיְלָה; וַתִּדַּד שְׁנָתִי, מֵעֵינָי. מא זֶה-לִּי עֶשְׂרִים שָׁנָה, בְּבֵיתֶךָ, עֲבַדְתִּיךָ אַרְבַּע-עֶשְׂרֵה שָׁנָה בִּשְׁתֵּי בְנֹתֶיךָ, וְשֵׁשׁ שָׁנִים בְּצֹאנֶךָ; וַתַּחֲלֵף אֶת-מַשְׂכֻּרְתִּי, עֲשֶׂרֶת מֹנִים. מב לוּלֵי אֱלֹהֵי אָבִי אֱלֹהֵי אַבְרָהָם וּפַחַד יִצְחָק, הָיָה לִי--כִּי עַתָּה, רֵיקָם שִׁלַּחְתָּנִי; אֶת-עָנְיִי וְאֶת-יְגִיעַ כַּפַּי, רָאָה אֱלֹהִים--וַיּוֹכַח אָמֶשׁ. (בראשית לא' 36-42) הערכים אותם רכש יעקב בבית המדרש, מאמצי הגוף והנפש האדירים שהשקיע בגלותו הם אלה שיצקו את מידת הגבורה הגדולה שנטבעה ביעקב באותו לילה חשוך ומבודד בחיפושיו אחר פכים קטנים ובהתמודדות הגדולה עם המלאך. בימי כסלו אלו, קבענו את נושא הגבורה כנושא מרכז בפעילות החברתית של חודש זה. אנו מצפים מכולם לגלות את מידת הגבורה שעוברת בנו מדור לדור מיעקב אבינו ועד ימינו. הגבורה אינה נמדדת רק במעשים הירואיים ורבי משמעות. הגבורה נמדדת במרדף אחרי "פכים קטנים" - בטיפוח מידת היושר, בהתחזקות בתפילה, בעבודה גדולה כדי להגיע להישגים ובשמירה מתמדת וארוכת שנים על כל מה שהושג. ימי החנוכה הבעל"ט הם ימים של גבורה גדולה. גבורת הנפש של מעטים מול רבים, של צדיקים מול רשעים ושל יחידים ששמחו בפח שמן קטן וטהור. זוהי גבורת המידות. גבורת האמונה והנחישות. יהי רצון שנזכה גם אנו לראות בהתגשמותה של גבורה זו בנו בילדינו ובתלמידינו. אני רוצה להודות מעל במה מכובדת זה לכל המורים שעושים במלאכת טיפוח הגבורה בילדים. תודה גדולה לכל ההורים על המאמץ החינוכי הגדול יום יום ושעה שעה ועל האמון הגדול שאתם נותנים בבית מדרש זה. וכמובן, אחרונים חביבים, לכל הילדים על המאמץ, על ההצלחות ועל ההתמודדות הגדולה בדרך לפסגות גבוהות ואיכותיות. בברכה גבי גורביץ' מנהל בית הספר.